החלטה בתיק ב"ל 2282-10

1.         התובע, אשר עבד במפעל קרטונים, מבקש שנכיר בפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

2.         התובע הינו יליד 1958 ועבד בחברת קרגל בע"מ משנת 1993 ועד מאי 2009.

3.         לטענת התובע, נדרש לבצע במהלך יום העבודה פעולות רבות של כיפוף והרמת משאות כבדים.

4.         מטעם התובע העיד מנהל מחלקה במפעל, מר רומן פנחסוב (אשר אין לו קשר משפחתי לתובע). כמו כן שמענו את עדות התובע.

5.         מהעדויות ששמענו עולה התמונה העובדתית הבאה:

א.         במשך יותר מעשר שנים התובע עבד כעוזר מפעיל במכונה שנקראת "רוטציוני" - מכונה שמבצעת הדפסות צבעוניות על קרטונים וחותכת אותם לצורה של קופסה. המכונה מיועדת לקרטונים גדולים וכבדים במיוחד (סעיף 4 לתצהיר מר רומן פנחסוב ועדות התובע בעמוד 10 לפרוטוקול, שורות 12-18).

ב.         על המכונה ישנן שתי עמדות עבודה: הזנת קרטונים (פריפידר) וקבלת קרטונים.

ג.          כאשר התובע היה בעמדת הזנת הקרטונים, תפקידו היה להשגיח שערימת הקרטונים (באלה) תוזן בכיוון הנכון למכונה. בנוסף, הרובוט שבמכונה לא הזין את חבילת הקרטונים (הבאלה) עד סופה ובכל פעם נשארה חבילה קטנה של 15-20 קרטונים שהיה על התובע להזין ידנית לתוך המכונה. לשם כך, ומדי 3-4 דקות בממוצע, התובע אשר עמד לצד המכונה במיקום מוגבה, נדרש לרדת שלוש מדרגות, להתכופף לכיוון המכונה, להרים את הקרטונים ולהניח אותם ידנית (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 9-31).

ד.         בעמדת קבלת הקרטונים, הקרטונים שנחתכו והודפסו יוצאו כמוצר מוגמר. תפקידו של התובע בעמדה זו היה להניח משטח עץ על גבי עגלה שמוסעת עם המשטח עליה לתוך המכונה ועליה הוזנו הקרטונים שעברו לשיטוח (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 22-23 וכן עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 17-18). העמסת המשטח נעשתה מגובה הרצפה עד לגובה הכתפיים לערך (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 9, עמוד 5 שורה 17).

ה.         בעת העבודה בעמדת הקבלה, התובע עמד ברגע נתון לפני שני משטחים: משטח אחד שמתמלא והשני שנמצא בהמתנה. כל 3-4 דקות בממוצע התובע הרים משטח והניח אותו על העגלה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 4-5).

ו.          בממוצע ניתן לומר שמספר המשטחים בעמדת הקבלה היה בין 80 ל - 30 משטחים למשמרת עבודה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 7-10).

ז.          לרוב התובע עבד במשמרות באורך 8 שעות עבודה. לעיתים הוא עבד במשמרות של 12 שעות. דפוס העבודה היה לא יותר מששה ימי עבודה בשבוע ולא יותר מ - 60 שעות עבודה שבועיות (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 14-18).

ח.         אחת לשלושה שבועות משמרת עבודה אחת הוקדשה לעבודות ניקוי המכונות שלא היתה כרוכה בהרמת קרטונים או משטחים (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 11-15 ועמוד 7 לפרוטוקול, שורות 14-15).

ט.         במהלך יום העבודה, שגרת הפעולות שתוארה לעיל הופסקה למספר דקות לשם הפעולות הבאות: החלפת שטנצים, גלופות, הזנת צבעים למכונה או מיון קרטונים פגומים שלא ניתן להזין למכונה.

            בנוסף, בעת סיום העבודה על סוג הקרטון המסוים, מי שעבד בעמדת הקבלה היה אחראי לסגירת ההזמנה במחשב ושני חברי הצוות שחררו את המשטח ופירקו את השטנץ והגלופות. מדובר בהפסקה של דקות בודדות (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 2 -25).

י.          גם פעולת החלפת השטנצים והצבעים כרוכה בהרמת משקל. לגבי דליי הצבע, מדובר בדליים במשקל של כ - 18 ק"ג - 20 ק"ג ומדובר בכחמישה דליים במשמרת (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 28 עד עמוד 7 שורה 9).

6.         על פי הפסיקה, "קיומה של תשתית עובדתית לכאורית למיקרוטראומה, חייבת ביצוע סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן, זאת להבדיל מפעולות שונות ומגוונות." (עב"ל (ארצי) 34405-01-11 סקוטלסקי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 2.8.11 והפסיקה הנזכרת שם).

7.         מהתיאור שהובא לעיל עולה כי מרבית שעות עבודתו של התובע הוא עבד על המכונה בשתי עמדות: ההזנה והקבלה. מדובר במכונה שקרטונים מוזנים לתוכה בקצב אחיד והפעולות הנדרשות מהעובד על יד המכונה הינן אחידות במהותן - הרמה או כיפוף לכיוון המכונה - הקרטונים או המשטח והעגלה. ההפסקות מעת לעת - לצורך הבאת דליי צבע, החלפת השטנצים או סגירת ההזמנה במחשב המכונה, הינן הפסקות בנות מספר דקות שאין בהן לקטוע, לדעתנו, את רצף הפעולות האחידות. לכך נוסיף, כי על פי עדות מנהל המחלקה, מר רומן פנחסוב, יכלו להיות גם ימים שבהם התובע עבד משמרת שלמה של 8 שעות באותה עמדה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 4-8).

8.         לאור האמור לעיל הגענו למסקנה כי הונחה תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה, בכל הקשור לעבודה בעמדת ההזנה (פריפידר) וקבלת הקרטונים.